iRafi

Lucky am i to have met the right people to teach me
the importance of nonsense. Nothing really makes sense,
does it?
As a born optimist i apply a romantic / utopic approach
to aesthetics and a humoristic way of expressing
our very serious issues of social, political and
ecological problems.

The painful political situation in the Middle East,
as well as my opinions about freedom, non aggressiveness
and educating towards an ecological outlook,
are illustrated in my works.
I use so called anachronistic means in attempt
to make my points.

נתמזל מזלי לפגוש אנשים שלימדוני את חשיבותה של השטות
אין משהו שהוא באמת "הגיוני", הלא כן?
כאופטימיסט מלידה התבטאותי האסתטיות היא רומנטית / אוטופית עם קריצה לעבר ההומור.
זאת למרות (ובגלל) שהנושאים הכבדים שבעבודותי כוללים
בעיות חברתיות, פוליטיות ואקולוגיות רציניות.
המצב הבלתי נסבל במזרח התיכון ודעותיי על שלום, אי אלימות וחינוך לקיימות
משתקפים בעבודותיי; אני משתמש בדרכים אנכרוניסטיות להבהרת עמדותיי.

מסורת
לימודים
טכניקה
ניסיון...
השורה התחתונה: אני מנסה לקחת את עצמי כמה שפחות ברצינות.
הצופים הסקרנייםמיוכלו להזין עיניהם בחיי המתוקים בדפי האתר.
לא אלאה אתכם בטקסט ארוך של תולדות חיי (86 חורָפים ב-2024)
תואר ראשון ב"בצלאל" ירושלים, תואר שני (Central school of art, London)
ועוד כהנה לימודים והרפתקאות שונות המוטמעים בשלל העבודות להלן
שהויות מתמשכות במרכזי אמנות בחו"ל (Artist in Residence) אחראיות לרבים מאלה.

Heritage
Studies
Technique
Experience...
The bottom line: Whenever possible,
I try to take myself less seriously.
The curious observer can follow my Dolce Vita in
a multitude of pages on this site.
I will not tire you with a long Text CV. My BFA
(Bezalel, Jerusalem), MFA (Central school of art, London)
as well as further studies and adventures, are found
amalgamated in the works; international residencies
(A.I.R) are responsible for a great deal of those.

My little musing about art
Art is not deposited in the hands of "authorized"
artists only.
The different arts are nothing but tools for personal
expression of their creators; employing them for
financial aims does not necessarily have much to do
with professional or artistic criteria.
Man's desperate question: "who is listening to me?"
is a quotidian phenomenon, true for every field
in life, alas, more emphasized in the art scene.
There is not much connection between acting
well / beautifully / correctly and being rewarded
/ credited / famous for those actions.
This site includes some of my fooling around with
form and color, that serve most of the time as a
satisfying way to maintain joy and youth. Every
folly, even an "unrewarded" one, is valid
and does the job.

הגיגיי הקטנים בענייני אמנות
האמנות אינה נתונה בידי אמנים "מאושרים" (authorized) בלבד.
האמנויות למיניהן אינן אלא כלי ביטוי לאישיותו של היוצר ולרווחתה
כול שימוש בהן למטרות מסחריות אין לו בהכרח קשר לאיכויות "מקצועיות"
או אחרות המשוייכות להן.
בשאלה המציקה "מי מקשיב לי?" אנו הרי נתקלים על כל צעד ובכל שטח
בחיי יומיומנו; ב"סצנת האמנות", אויה, היא מטרידה יותר.
אין קשר רב בין לעשות מעשים טובים / יפים / נכונים ולהיות
מתוגמלים / מפורסמים בגינם.
באתר זה מספר שעשועים של צורה וצבע, המשמשים אותי רוב הזמן כדרך מהנה
לתחזוק שמחה ונעורים; כל "שטות", גם אם אין עימה שכר, תקֵפה ועושה את העבודה.

אם הגעת עד הלום, הנה עוד אחד, בקטנה:
האמנות לא התכוונה לכך
אבל היא זו שבראה את מבקריה, אוצריה, מפיצי דְּבָרהּ.
כל אלה הם סוג של מעלֵי גֵרה, בדומה לפרשנים ותועמלנים שונים ומגוונים
המסתובבים באופן חופשי במסדרונות למיניהם ומנכסים לעצמם את המצאתה
ויצירתה של הסחורה שהם משווקים.
עסקנים אלה נחשבים למביני הדבר האמיתיים, המקנים לאמנות את חשיבותה
או את אי חשיבותה ופעמים הרבה משכיחים מאיתנו את המקור;
מעין מערכת משפט (עורכי דין, שופטים, וועדת ביקורת) המאשרת
או פוסלת פעולות שונות.
כל זאת אמרתי תוך התאפקות גדולה מלערב את השחקן הראשי, הממון,
שבלעדיו ייפול דבר. חלק גדול מ"מאיצי הנוכחות" של כל נושא מוצאים
פרנסה שלא מיגיעה אישית אלא מהסתמכות על יגיעתם של היוצרים.
גילוי נאות: חשוב להדגיש כי יש בהחלט יוצאים מן הכלל, אך אלה
מעידים על הכלל. בפועל, לא אכחד, לא היה אפילו מגיע מזון לשולחני
או בגד לגופי בהיותי "צרכן קצה" המסתמך על "השוק", זאת למרות
שהסינון שעושים הסיטונאים, "אנשי הבחירה", אינו תמיד זה שהייתי בוחר לעצמי.
ומה יתלונן העצלן.

More reflections for the brave
Art did not mean it to be that way
,but Art itself gave birth to its critics
curators and distributors. All those
are ruminants, like diverse
interpreters and advertisers who
ever so often tend to introduce
themselves as the inventors and
creators of the merchandize that
.they are propagating
Those activists are considered the
real experts that grant Art its
,(importance (or unimportance
many a time making us forget the
,origin; a sort of judges, lawyers
jurors, that justify or deny the
.artists? creation

All this I said, strongly restraining
myself from mentioning the main
? actor in the trade, namely money
.without it, everything collapses
Many of the advocates of any
subject, make a living relying on the
.toil of the real creators
All the above is no innovation, of
course, and those who don't follow
the above description do testify
.about those who do
As one who would deny themselves
food, attire etc., had i not relied on
wholesalers, I belong to the
hypocrites who advertise autarchic
.living and are too lazy to follow it